בעוד המשק הישראלי מתגאה בשקל חזק, מאחורי הקלעים של ענף השילוח והלוגיסטיקה המספרים מספרים סיפור אחר לגמרי. נתוני בנק ישראל חושפים כי מאז נקודת השיא ב- 9 באפריל, אז עמד השער על 3.813 ש"ח, איבד הדולר כמעט חמישית מערכו מול השקל והגיע לרמה של 3.101 ש"ח. מציאות זו יוצרת "שחיקת מרווחים" שמאיימת על יציבותן של חברות השילוח, ועשויה כעת להוביל את חברות השילוח לאימוץ נרחב של מנגנון "שער ספנות" ככלי הישרדותי.
"הענף כולו בסכנה גדולה מאוד"
התחושות בקרב ראשי החברות קשות. בשיחה עם בעלים של אחת מחברות השילוח הגדולות בישראל, עולה תמונה מדאיגה. "זה ממש מטורף", הוא אומר. "רק לפני שנה, בפברואר, הדולר עוד היה באזור ה- 3.6. היום אנחנו ב- 3.1. לא מדובר בקושי נקודתי, כי אם המגמה הזו תימשך, יצואנים יפשטו רגל. כל הענף שלנו נמצא בסכנה גדולה מאוד".
נציין כי המצוקה נובעת מהפער הבלתי אפשרי לפיו מרבית ההכנסות של המשלחים הבינ״ל הן דולריות, בעוד שהוצאותיהן המרכזיות, לרבות שכר, שכירות וארנונה, הן שקליות וקשיחות. הצניחה של כמעט 19% מהשיא מחקה את שורת הרווח הנקי, והופכת חברות רבות למדממות פיננסית.
הלגיטימציה המשפטית של "שער הספנות"
על רקע המשבר הכלכלי בענף, הפיץ עו"ד שמואל גרוסמן, היועץ המשפטי של ארגון המשלחים, הבהרה קריטית לגבי פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי. הפסיקה, שניתנה במסגרת בקשה לתובענה ייצוגית, מעניקה לראשונה לגיטימציה למנגנון "שער הספנות", אך מציבה לו גבולות ברורים.
במכתבו מדגיש עו"ד גרוסמן כי מאחר שמדובר במערכת יחסים עסקית (B2B) עליה לא חל חוק הגנת הצרכן, בית המשפט בחר לאשר הסדר המאפשר את השימוש ב"שער ספנות״. עם זאת, תוקפו החוקי של השער מותנה בביצוע "גילוי נאות" מקיף. לפי הפסיקה, על חברות השילוח לפרסם באופן שקוף את מנגנון קביעת השער באתר האינטרנט שלהן, ולכלול הפניה מפורשת לפרסום זה בכל הסכם או הצעת מחיר מול הלקוחות.
לדברי גרוסמן, עמידה בתנאים אלו לא רק תקל על בירור המנגנון מול הלקוחות, אלא עשויה להוות מחסום משמעותי בפני תביעות ייצוגיות עתידיות בנושא.
זהירות בדיני תחרות
עו"ד גרוסמן מזהיר כי למרות הרוח הגבית מבית המשפט, כל חברה חייבת לקבל את ההחלטה על גובה השער ודרך יישומו באופן עצמאי לחלוטין. הוא הדגיש כי כל תיאום בין חברות או המלצה רוחבית עלולים להיחשב כהסדר כובל ולהוביל לסנקציות פליליות.
