הפוגת המכסים בין ארה״ב לסין, מצביע על כך שהפסקת האש בת 90 הימים לא הקלה על העומס – אלא רק יצרה מועד חדש בלוח השנה שעלול כולם להיערך לקראתו.
מהממת עולה כי השיבושים בשרשרת האספקה נמשכים בעוצמה חריגה. 42% מהמשיבים עדיין מדרגים את ההשפעה כ-10 מתוך 10 – ירידה של 60% כמות קטנה יותר מ-60% שדיווחו כך באפריל – אך רבים מהממשיכים לתאר את המצב כ"סכנה קיומית".
43% מהעסקים שהקפיאו יבוא באפריל חזרו לייבא עכשיו, במה שצפוי ליצור עונת שיא מוקדמת ודחוסה בקיץ, עם פקקי תנועה צפויים בנמלים. מהלך זה את החשש מפני תום תקופת החסד.
השפעת המכסים על הצרכן האמריקני נדחתה אך לא נמנעה – מחירים נותרו יציבים בסוף השבוע של יום הזיכרון, אך לקראת יום העבודה צפויה עליית מחירים בעקבות המירוץ למילוי המלאים מחדש.
למרות ש-30% מהנשאלים ניסו להעביר את הייצור לארה״ב או למדינות אחרות, רק 6% הצליחו לפעול, מה שמעיד כי השבת הייצור לארה״ב נשארה בגדר שא. התחושה הכללית בשוק עברה מהיסטריה לעייפות פרגמטית. כפי שתיאר היבואנים: "הפסקנו לייבא אחרי שיילמנו 145% מכס על המשלוח האחרון... כנראה שנצטרך לסגור את העסק".
המסקנה המרכזית: תקופת ההפוגה לא הפחתה את הלחץ – היא רק דחתה את הפיצוץ. היבואנים הקטנים מגיבים בהתאם: משנים מקורות אספקה, מזיזים לוחות הפלגה, ומתכוננים לתנודתיות נוספת בשוק.
