סמן V וריטס והמשלוח בדרך

שר האוצר דחה החלטת שר הכלכלה אודות היטל היצף

שר האוצר דחה החלטת שר הכלכלה אודות היטל היצף

שר האוצר ישראל כ״ץ דחה את החלטתו של השר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ להעלות את היטל ההיצף על יבוא מלט מטורקיה ומיוון בשיעור הנע בין 0-17.25%. השר ישראל כ״ץ: החלטה מנוגדת לחלוטין להשקפת עולמי, שדוגלת בתחרות נגד מונופולים
22.06.20 / 12:54
שר האוצר דחה החלטת שר הכלכלה אודות היטל היצף
22.06.20
שר האוצר דחה החלטת שר הכלכלה אודות היטל היצף

שר האוצר ישראל כ״ץ כתב בחשבון הטוויטר שלו כי ״שר הכלכלה עמיר פרץ הודיע לי היום שהוא ממליץ להעלות את ההיטלים על המלט המיובא ובכך להעלות את מחירו. דבר זה מנוגד לחלוטין להשקפת עולמי, שדוגלת בתחרות נגד מונופולים ובהוזלת יוקר המחייה. לכן, מתוקף סמכותי בכוונתי לדחות המלצה זאת על הסף״.

כאמור, שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, החליט להעלות את היטל ההיצף על יבוא מלט מטורקיה ומיוון בשיעור הנע בין 0-17.25%, בהתאם לממצאי הבחינה מחדש של הממונה על היטלי סחר. בכך, קיבל שר הכלכלה את עמדת הוועדה המייעצת, אשר קבעה כי מתקיים יבוא בהיצף וכי החמיר הנזק לענף היצרני המקומי. תוקף ההיטל הנו לחמש שנים מיום כניסת ההיטל המקורי לתוקף.

השר פרץ ציין כי ״המלט המיובא לישראל במחירי היצף, הביא בשנים האחרונות לירידת מחירי המלט אשר לא גולגלה לצרכן ומלבד פגיעה בענף היצרני המקומי, ירידת המחירים לא הביאה להפחתה של מחיר הבטון או להפחתה במחירי הדיור. מחירי הדיור בשנים האחרונות לא רק שלא ירדו, אלא האמירו. לכן, ברור שמחירי הדירות אינם מושפעים ממחירי המלט, וזאת כיוון שתשומות המלט זניחות במחיר הדירה לצרכן.

זאת ועוד, מחיר המלט אשר נמכר כיום נמוך משמעותית מהמחיר על פי התחייבות שנשר התחייבה למדינה לשימור התחרות כתנאי להמשך הסרת המלט מפיקוח על המחיר, בגובה 346 שקל לטון. עם זאת, מציין השר בהחלטתו כי חברת נשר התחייבה בכתב למדינה, שלא להעלות את מחירי המלט בכל התקופה בה יעמוד ההיטל בתוקף. מאידך, קיים חשש ממשי כי המשך הפגיעה בענף היצרני המקומי תביא לצמצום פעילות הייצור המקומי ומשכך לעליית מחירי המלט בטווח הארוך, לייקור מחירי היבוא ולפגיעה כלכלית במשק. לכן, הגנה על התעשייה המקומית מפני יבוא במחירי היצף, היא שיקול רב חשיבות בשמירת טובת המשק לטווח הארוך.

גם החשש לפיו חברת נשר תחזור להחזיק בנתח שוק גבוה מ-90%, כפי שהיה בעבר, אינו ראלי. קיים יבוא נרחב של מלט לישראל במחירים תחרותיים ללא היצף, בעוד ששיעור המלט המיובא במחירי היצף, מסך כל היבוא, עומד על 44% בלבד, כך שאיני מוצא ממש, ציין השר, בטענות רשות התחרות לפיה הטלת היטל היצף עלולה להביא להפסקת היבוא מאותן מדינות.

בשנים האחרונות, הוקם מפעל לטחינת קלינקר בישראל, כך שאין ספק כי היצע המלט ממקורות יבוא, יישאר מגוון והתחרות תשמר גם בהינתן היטל היצף על המפעלים הזרים המשתמשים בפרקטיקות של סחר לא הוגן״.

בהתאם לכך, ולאור העובדה שהחל לפעול בארץ מפעל נוסף לטחינת קלינקר שאינו בבעלות חברת נשר, החליט השר, במקביל להעלאת ההיטל על יבוא צמנט לישראל, לזמן בימים הקרובים את חברת נשר לשימוע כחלק מכוונתו לשקול את ביטול הרישיון שניתן לה ליבוא קלינקר, וזאת בהתאם לסמכותו לפי פקודת היבוא והיצוא התשל"ט - 1979 ולהחלטת הממשלה בנושא המלט.

כאמור, החלטת שר הכלכלה והתעשייה אשר היתה טעונה אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, נדחתה על ידי שר האוצר ישראל כ״ץ.

סימנט בתגובה: ״מס מונופולים״

מחברת סינמט נמסר בתגובה עם החלטתו של השר פרץ כי: ״החלטת השר פרץ מבקשת להחזיר את ישראל לשלטון המונופולים והוועדים. ההחלטה עשויה בתפרים גסים ומתעלמת לחלוטין  ממסקנות הוועדה המקצועית להיטלי סחר שהחליטה שאין מקום להגדיל ההיטל. הניסיון להחזיר את ישראל לימי השלטון הכלכלי של מפא"י שהציף את הארץ במונופולים, ריכוזיות ויוקר מחיה - ייכשל.

״בהחלטתו השר פרץ מטיל למעשה ׳מס מונופולים׳ שיעלה לציבור רוכשי הדירות כ-100,000 שקל וייקר במאות מיליוני שקלים את הוצאות המדינה על תשתיות. השלכות החלטה זו הן הרס התחרות בתחום הבניה והתשתיות והחזרת המשק לידי מונופול נשר.

בזכות התחרות הצלחנו לפתח תעשיית מלט ובטון חדשה בישראל המעסיקה אלפי עובדים ולהביא לירידת מחירים של כ-30%. עצוב, ולא מפתיע, לראות שהשר מעדיף את טובתה של קבוצה קטנה וכוחנית של כ-120 מנהלים במונופול נשר על פני עשרות אלפי עובדים בתעשיית הבטון, המלט והבניה בישראל כשהוא מסווה זאת בטיעון פופוליסטי של ׳צורך להגן על מקור פרנסתם של ישראלים׳.

אנו סמוכים ובטוחים ששר האוצר שנושא התשתיות יקר לליבו וששם על דגלו לקדם תחרות ולהוריד את יוקר המחייה בישראל ימנע מצב שבו הציבור הוא זה שישלם את המחיר״.