ארה"ב: כללי חדש נגד שטעון שנועד להסתיר מקור: סחורות המועברות דרך מדינת ביניים יחויבו ב-40% תעריף/ מכס אם מקורן הוצהר למכס באופן שגוי.
הכלל החדש: Anti-Circumvention Rule נועד נגד שטעון מכוון ומטיל קנס מחמיר של 40 אחוז על משלוחים שהועברו למדינה שלישית במטרה מתשלום תעריפים. עבור ספקי שירותים לוגיסטיים, אפילו מעורבות עקיפה בהצהרות כוזבות על מקור הסחורה יכולה להוביל לקנסות. המכס האמריקני מטיל מגבלות קשות על פערים במסמכים ובשפת החוזים, מה שגורם את הציות לחזית הדאגה.
במפתיע ב-31 ביולי 2025, ארה"ב הכריזה על כללי חדש נגד שטעון שמשנה אסטרטגיות ותיקות בשרשרת הספקה ששימשו למזעור חשיפה לתעריפים.
צו זה - שנכנס לתוקף ב-7 באוגוסט - מטיל קנס אחיד של 40% על סחורות המועברות דרך מדינות שלישיות, אם רשות המכסים והגנת הגבולות האמריקאית ( CBP ) קובעת שהמסלול נועד להתחמק מתעריפים.
אם לשינוי מדיניות סחר טיפוסיים, כלל זה מגיע ללא אפשרות גישה בקנס, ללא פריסה הדרגתית, והוא חל באופן רטרואקטיבי על כל משלוח שעדיין לא יצא לדרך. התוצאה? יצואנים, ספקי לוגיסטיקה ויבואנים ברחבי העולם נאלצים פועלים בדחיפות כדי להבין כיצד פועל איתור מקורה, כיצד לקבוע את "הכוונה לעקוף", ואיך נראה האכיפה בפועל.
משרד המשפטים האמריקאי ( DOJ ) שם לו למטרה עליונה את אכיפת החוק בנושאי "הונאת סחר ומכס, כולל התחמקות מתשלום מכס". במשרד המשפטים ארגנו מחדש יחידות והקצו מחדש משאבים כדי לה בתחום זה. זוהי סטייה ההיסטורית במשטרים אזרחים של רשות המכס והגנת הגבולות של ארצות הברית ( CBP ).
המסגרת המשפטית: האכיפה משתמשת בכלים משפטיים קיימים, בעיקר בחוק התביעות הכוזבות (False Claims Act, FCA). ה-FCA מאפשר הטלת עונשים חמורים, כולל פיצויים משולשים וקנסות אזרחיים על כל תביעה כוזבת, ויכולה להיות מיוזמת על ידי מודיעים פרטיים (המכונים "relators"), אשר מקבלים תמריץ של חלק מהכספים שיושבו. כלים משפטיים אחרים כוללים את 19 U.S.C. § 1592, ודיני עונשין כמו אלה הקשורים להצהרות כוזבות, הברחה והונאה בדרך של שימוש באמצעי תקשורת אלקטרוניים (wire fraud).
הכלל מחמיר במיוחד מכיוון שהוא:
• אינו מאפשר הקלה בעונש.
• אינו מתנהל בפריסה הדרגתית.
• חל באופן רטרואקטיבי על כל משלוח שעדיין לא יצא לדרך.
הכלל קובע כי קנס ה-40% יחול במקום התעריף הספציפי למדינה, וייתכנו גם קנסות נוספים. אין אפשרות להקלה או למחילה של קנסות אלה בגין הפרות מסוג זה.
הכלל החדש משפיע באופן משמעותי על יצואנים, ספקי שירותים לוגיסטיים ויבואנים ברחבי העולם. נטל ההוכחה בנוגע לציות מוטל כעת באופן מוחלט על העסקים, שחייבים להוכיח כי שרשרת האספקה שלהם שקופה ולגיטימית.
עבור עסקים, חששות מרכזיים כוללים:
• הגדרת "כוונה לעקוף": רשות המכס תחפש סימנים להתחמקות, כגון משלוח דרך מרכזי שטעון נפוצים (למשל, וייטנאם, איחוד האמירויות), עיבוד מינימלי או ללא עיבוד כלל במדינת מעבר, עליות פתאומיות בנפח המשלוחים לאחר הטלת תעריפים חדשים, ותיעוד שאינו עקבי.
• אחריות ספקי לוגיסטיקה: אפילו מעורבות עקיפה בהצהרות כוזבות על מקור הסחורה עלולה להוביל לקנסות עבור ספקי שירותים לוגיסטיים. זה הופך את הציות לחזית הדאגה של כל שרשרת האספקה.
• פערים במסמכים: הכלל מדגיש מאוד את הצורך בתיעוד חזק. חברות עשויות להידרש להציג תצהירים של ספקים, אישורי מפעלים, הצהרות יצוא מהמדינה המקורית, ורישומי הובלה מפורטים כדי להוכיח את מקורו האמיתי של המוצר.
• ניתוח מדעי: במקרים מסוימים, רשות המכס עשויה להשתמש בשיטות מדעיות כמו בדיקות איזוטופיות או כימיות כדי לוודא את מקורו של המוצר.
כדי להתנהל בסביבה החדשה הזו, מומלץ לעסקים לנקוט בצעדים הבאים:
• חיזוק התיעוד: ליצור ולתחזק תיעוד מקיף ובר-ביקורת של כל פעילויות שרשרת האספקה.
• עדכון חוזים: לעדכן חוזים עם ספקים כך שיכללו סעיפים ברורים בנוגע לאימות המקור וחלוקת הסיכונים.
• שיפור הנראות: ליישם טכנולוגיות, כמו יומני שרשרת אספקה דיגיטליים, כדי לעקוב אחר סחורות מנקודת המוצא שלהן ועד ליעדן הסופי.
• בדיקת נאותות: לבדוק היטב את כל הספקים ושותפי הלוגיסטיקה כדי לוודא שהם פועלים בהתאם לכללים החדשים ומבינים אותם.
כלל חדש זה מסמן מאבק בניסיונות התחמקות מתעריפים ודורש פעולה מיידית מכל מי שמעורב בסחר גלובלי.
הכלל חדש המוגדר כצו ביצועי (executive order), אינו מהווה שינוי במדיניות סחר רגילה. מטרתו היא לאכוף את חוקי הסחר ולמנוע התחמקות מתשלום מכסים.
הכלל הזה הוא חלק ממאמץ רחב יותר לטפל בשיטות סחר שמערערות את חוקי הסחר האמריקאיים ופוגעות בתעשיות מקומיות, במיוחד בהקשר של היטלי היצף.
הכלל החדש מבע"מ במניעת התחמקותכסים. הוא חייב להתאים את התנהלותם כדי להעמיד את זה בכללים ולמנוע קנסות יקרים.
