ענף הלוגיסטיקה הישראלי פועל בימים אלו תחת מעטפת של עלויות תפעול חריגות שנכפות על ידי שווקי הביטוח והאנרגיה העולמיים. בהודעות שירות שהוציאו חברות ספנות ושילוח מובילות ללקוחותיהן, הן מבהירות כי הזינוק בפרמיות הסיכון והתנודות החריפות במחירי הדלק מחייבים התאמת תעריפים מיידית.
נציין שהגורם המרכזי לעדכונים אלו הוא הזינוק בפרמיית סיכוני מלחמה (War Risk Insurance) שגובים מבטחי המשנה הבינלאומיים עבור כלי שיט הפוקדים את האזור. כתוצאה מכך, עודכנו היטלי המלחמה בקווי הים התיכון לרמה הנעה בין 90 ל-150 דולר למכולת 20 רגל, ועד 300 דולר למכולות 40 רגל, בהתאם לנמלי המוצא וסוג השירות.
מחירי האנרגיה על כל השרשרת
השפעת המצב הביטחוני אינה מוגבלת רק לתוספות הסיכון הישירות, והיא מחלחלת גם למחירי האנרגיה לאורך כל שרשרת האספקה הימית והיבשתית. יתרה מכך, המתיחות הגיאופוליטית הובילה ליישום היטלי דלק בחירום (EFS), הכוללים תוספות משמעותיות שנעות סביב 97 דולר ל-TEU בקווי הים התיכון, ומטפסות עד ל-150 דולר למכולות רגילות ו-350 דולר למכולות קירור במקטע היצוא לצפון אמריקה.
גם במקטע היבשתי באירופה מדווחים משלחים בינלאומיים על תוספת דלק חירום בשיעור של 10% על הובלות בגרמניה, אנגליה ושאר היבשת המשמשות לשינוע מטענים בדרכם לישראל וממנה, מהלך שנובע ישירות מהלחץ התפעולי והזינוק במחירי הנפט הגלובליים.
המאבק לצמצום אפקט "כפל העלויות״
על רקע הנתונים הללו, מתחדדת חשיבות פנייתו של ארגון סוכני המכס והמשלחים לרשות המסים ביוזמה רגולטורית דחופה – לחצו כאן לקישור לידיעה נפרדת. בארגון מסבירים כי חברות הספנות והלוגיסטיקה מהוות למעשה "צינור" להעברת עלויות הביטוח והדלק החיצוניות שנכפות עליהן, ולכן על המדינה להחריג רכיבים אלו מבסיס הערך למכס (CIF).
מהלך כזה נועד למנוע מצב שבו המדינה גובה מס גם על התייקרויות החירום, מה שמייצר אפקט של "כפל עלויות" ומעצים את הפגיעה הכלכלית ביבואנים, ביצואנים ובצרכן הסופי.
נציין כי למרות האתגרים הלוגיסטיים והעלויות שנכפות מהשווקים בעולם, חברות הספנות וההובלה ממשיכות להפגין מחויבות לשמירה על נתיבי הסחר פתוחים, תוך שהן מציינות כי לוחות הזמנים והתעריפים נותרים נזילים מאוד וכפופים להערכות מצב ביטחוניות המשתנות מדי יום.
