סמן V וריטס והמשלוח בדרך

התעשיינים: העלות הכלכלית למשק לאחר 3 שבועות לחימה - 11.1 מיליארד שקל

התעשיינים: העלות הכלכלית למשק לאחר 3 שבועות לחימה - 11.1 מיליארד שקל

הערכה זו מתייחסת לפגיעה בפעילות המשק על רקע פעולות הלחימה האקטיביות באזור הדרום, פינוי הישובים באיזורי הדרום והצפון הקרובים לגבול, השבתת מערכת החינוך וגיוס מילואים נרחב בכלל הארץ. אומדן זה אינו לוקח בחשבון נזקים כספיים מפגיעות ישירות במפעלים ועוד
05.11.23 / 15:13
התעשיינים: העלות הכלכלית למשק לאחר 3 שבועות לחימה - 11.1 מיליארד שקל
05.11.23
התעשיינים: העלות הכלכלית למשק לאחר 3 שבועות לחימה - 11.1 מיליארד שקל

מניתוח המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים עולה כי העלות הכלכלית הישירה המצטברת לאחר שלושה שבועות של לחימה (8-26/10/23), מוערכת בקרב כלל המשק בכ -11.1 מיליארד שקל.

 

הערכה זו מתייחסת לפגיעה בפעילות המשק על רקע פעולות הלחימה האקטיביות באזור הדרום, פינוי הישובים באיזורי הדרום והצפון הקרובים לגבול, השבתת מערכת החינוך וגיוס מילואים נרחב בכלל הארץ. יחד עם זאת, בימים האחרונים חלה חזרה הדרגתית לשגרה, בין היתר החלטת מערכת החינוך לחזור ללימודים בבתי הספר, זאת לאור מפת האזורים המעודכנת של פיקוד העורף. בסך הכל, ההערכה היא שקרוב ל-1.3 מיליון מועסקים לא יצאו לעבודה בשבוע הראשון, כ-1.1 מיליון בשבוע השני, וכ-770 אלף בשבוע השלישי.

 

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר מסר בעקבות הנתונים על היקף הנזק כי ״אנו מצפים כי בעקבות הביקורת מצד כל ראשי המשק ובעלי העסקים בישראל, משרד האוצר יתעשת ויכריז על תוכנית נרחבת יותר לפיצוי העסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. אמנם סוף סוף הוכרז על פיצוי מלא של עסקים במרחק של 20 קילומטר מרצועת עזה, אולם גם בשאר רחבי הארץ ובפרט בצפון, ישנם מפעלים ועסקים רבים שהושבתו ונפגעו ויש לפצותם באופן מלא״.

 

האומדן של אגף כלכלה מבדיל בין השבוע הראשון, השני והשלישי ללחימה, ומבוסס על עלות של חמישה ימי עבודה למשק בכל שבוע. על רקע גיוס המילואים המהיר, הונח שבכל עת יש כ-300 אלף מגויסים למילואים, שמרביתם נמצאים בגילאי העבודה העיקריים ומועסקים בשוק העבודה. בבחינת פעילות מערכת החינוך, בשבוע הראשון לא התקיימו כמעט לימודים, לעומת השבוע השני בו חלק מהתלמידים חזרו ללמוד דרך הזום, אך ילדים עד גיל 14 עדיין נזקקו להשגחה של אחד ההורים בעת הימצאותם בבית (אם כי נלקח בחשבון ש-25% יכלו לעבוד מהבית). בשבוע השלישי פיקוד העורף עדכן את מפת האזורים באופן שאיפשר לבתי ספר ברוב חלקי הארץ לקיים פעילות לימודים באופן פיזי בבתי הספר. לכן, עבור השבוע השלישי נלקחה הנחה ש-60% מההורים שנשארו בבית עם ילדיהם בשבוע הראשון והשני, חזרו לעבוד בשבוע השלישי. בשבוע הראשון ללחימה נעשתה הנחה ש-90% מהמועסקים באיזור הדרום נעדרו מעבודתם, לצד כ-20% נוספים בשאר הארץ. עם התחממות הגזרה הצפונית במהלך השבוע השני ללחימה מחד, וחזרה איטית לעבודה באיזור הדרום, נעשתה ההנחה כי 40% לא יצאו לעבודה באיזורים הצפוניים בגלל פינויים (עכו וצפת), בעוד ששיעור הנעדרים מעבודה באזורים הדרומיים הקרובים לגבול ירד מעט ל-85%, לצד 20% בשאר אזור הדרום ושאר חלקי הארץ. בשבוע השלישי הונח כי שיעור הנעדרים מעבודה באזור הדרומי הקרוב לאזור הגבול ירד ל-80%.

 

אומדן זה אינו לוקח בחשבון נזקים כספיים מפגיעות ישירות במפעלים, פגיעה ברווחיות ונזקים עקיפים כגון פגיעה במוניטין מול לקוחות בחו״ל, ביטול עסקאות, אי עמידה בלוחות זמנים, פיחות השקל ועוד. כמו כן, האומדן אינו לוקח בחשבון את הנזק כתוצאה מירידה בתפוקה ופגיעה בשרשראות האספקה. בנוסף, לא נלקחו בחשבון העובדים שיצאו לחל״ת.