הגירעון המסחרי של ישראל בסחר בסחורות (ללא יהלומים) הסתכם בחודש מרץ 2026 ב-9.8 מיליארד ש״ח. נתון זה נגזר מיבוא סחורות בהיקף של 26.2 מיליארד ש״ח, אל מול יצוא שהסתכם ב-16.3 מיליארד ש״ח בלבד. בסיכום הרבעון הראשון של השנה (ינואר-מרץ), הגירעון המסחרי המצטבר עומד על 33.2 מיליארד ש״ח, עלייה לעומת גירעון של כ-29 מיליארד ש״ח שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד.
אירופה ממשיכה להוות את שותפת הסחר המרכזית של ישראל, כאשר 46% מכלל היבוא ו-38% מכלל היצוא הישראלי בחודש מרץ התבצעו מול מדינות היבשת. עם זאת, נתוני המגמה לרבעון הראשון מצביעים על נסיגה של 9.3% ביבוא מאירופה בחישוב שנתי. מנגד, היצוא לאירופה דווקא רשם צמיחה מרשימה של 11.8% בחישוב שנתי בתקופה זו, בהמשך למגמת עלייה שנרשמה גם ברבעון הקודם.
בגזרת הסחר עם אסיה נרשמה מגמה מעורבת ומדאיגה ברובה: היצוא למדינות אסיה צנח ב-18.8% בחישוב שנתי, כאשר המכה הקשה ביותר נרשמה ביחסים עם סין – שם נרשמה נפילה חדה של 36.0% ביצוא הסחורות הישראלי. לעומת זאת, היבוא מסין הציג מגמה הפוכה וצמח ב-7.9% בחישוב שנתי. בסך הכל, הגירעון המסחרי מול ארצות אסיה ברבעון הראשון הסתכם ב-15.5 מיליארד ש״ח.
אל מול ארצות אמריקה, ישראל שומרת על מאזן מסחרי חיובי של כ-5.7 מיליארד ש״ח ברבעון הראשון. נתוני המגמה מצביעים על ירידה חדה של 17.0% ביבוא מהיבשת (מתוכה ירידה של 7.5% מארה״ב), בעוד היצוא לאמריקה שמר על יציבות יחסית עם עלייה מתונה של 1.7% בחישוב שנתי. בתוך כך, היבוא מקבוצת ״יתר ארצות העולם״ זינק ב-29.3%, בעוד היצוא לקבוצה זו צנח בשיעור חד של 47.5% בחישוב שנתי.
נתוני סחר החוץ למרץ 2026 (ללא יהלומים)
יצוא סחורות: הסתכם ב-16.3 מיליארד ש״ח.
יבוא סחורות: הסתכם ב-26.2 מיליארד ש״ח.
גירעון מסחרי: 9.8 מיליארד ש״ח.
התפלגות גיאוגרפית של הסחר (מרץ 2026)
אירופה: מהווה את השותפה המסחרית הגדולה ביותר – 38% מהיצוא הישראלי ו-46% מהיבוא לישראל מקורו ביבשת זו.
אסיה: 23% מהיצוא ו-32% מהיבוא.
אמריקה: 32% מהיצוא ו-11% מהיבוא.
יתר העולם: 7% מהיצוא ו-11% מהיבוא.
