משרדי החוץ והכלכלה סיכמו עם מקביליהם היפנים על פתיחת מסלול שיוכל להוביל להסכם סחר חופשי בין המדינות, ויכלול בשלב הראשון סקר היתכנות לקיום ההסכם. משרדי החוץ והכלכלה יתאמו את הפגישה הראשונה עם הרשויות היפניות הרלוונטיות במועד קרוב שיתאים לשני הצדדים.
בשנים האחרונות יפן הגדילה את מעורבותה בכלכלה הישראלית בהתמדה. חברות יפניות השקיעו סך של 13 מיליארד דולר בהיי-טק הישראלי מאז שנת 2000, ולמעלה מ-85 חברות יפניות פועלות כיום בישראל. פתיחת סקר ההיתכנות משקף את ההתקדמות ביחסים הבילטראליים בין ישראל ויפן ואת הגידול בהיקף הפעילות עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, עת השנה מציינים 70 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.
מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן, אשר יעמוד בראש צוות המו״מ הישראלי לשיחות: ״בדיקת ההיתכנות להסכם סחר חופשי היא צעד משמעותי ביחסים הכלכליים בין ישראל ליפן. משרד הכלכלה והתעשייה מפעיל נציגויות כלכליות בטוקיו ובאוסקה, הנותנות מענה לביקוש הרב מחברות ישראליות לפעול בשוק זה. אין ספק שהסכם סחר חופשי, אשר צפוי להסיר חסמים ולעודד שיתופי פעולה כלכליים, יזניק את היחסים הכלכליים באופן משמעותי. מינהל סחר חוץ יוביל את המגעים לקידום ההסכם במקביל לתהליכים מול מדינות נוספות באסיה, כגון ההסכם עם דרום קוריאה שייכנס לתוקף בשבוע הבא״.
שגריר ישראל ביפן, גלעד כהן: ״לאחר עשור של מגעים אנחנו שמחים להתחיל בהליך השיחות לקראת הסכם סחר עם יפן. מדובר במהלך משמעותי שיוכל להוביל להורדת מכסים, הוזלת המכוניות והסחורות היפניות המיובאות לישראל, ולסייע להגדלת היצוא הישראלי ליפן. יחסינו המצויינים עם יפן מקבלים חיזוק במישור הכלכלי, ואני משוכנע שהקשרים בינינו ימשיכו להתהדק במישורים נוספים״.
נתוני סחר: היקף הסחר של סחורות ושירותים לשנת 2021 עמד על 3.574 מיליארד דולר, אשר מורכב מיצוא של 1.241 מיליארד דולר עלייה של 8% בהשוואה לשנת 2020, ויבוא של 2.333 מיליארדי דולרים, עלייה של 10%. העלייה בהיקפי היצוא נבעה בעיקר מעלייה ביצוא שירותים עסקיים, מכשור אופטי ורפואי, מתכות בסיס, מכונות ומיכון חשמלי ומכני.
